Koloman Sokol

מייסד ההדפס הסלובקי — והמקסיקני — המודרני, שהאריך ימים עד גיל מאה. לאחר ילדות קשה הגיע קולומן סוקול (Koloman Sokol) לבית ספרו הפרטי של אאוגן קרון (Eugen Krón) בקושיצה, משם אל מאלי (Mallý) בברטיסלבה, ובשנת 1925 לאקדמיה בפראג, אל מקס שוואבינסקי (Max Švabinský) וט. פ. שימון (T. F. Šimon); מלגה מטעם ממשלת צרפת הובילה אותו בשנת 1932 לפריז, אל פרנטישק קופקה (František Kupka). כחבר באגודת אמני ההדפס הצ'כים “הולאר” (SČUG Hollar) הציג בשנת 1937 במקסיקו ונענה להזמנת המשרד הממשלתי המקסיקני: הוא ייסד את המחלקה להדפס בבית הספר לאמנויות הספר (Escuela de las Artes del Libro), ועד שנת 1941 לימד באוניברסיטה במקסיקו סיטי.

בשנים 1942 – 1946 חי בניו יורק; לאחר שובו לימד בברטיסלבה, אך בשנת 1948 עזב לארצות הברית לצמיתות — לברין מור (Bryn Mawr) שליד פילדלפיה ולבסוף לטוסון. הדפסיו ורישומיו האקספרסיביים על סבל ועוני נמנים עם פסגות האמנות הסלובקית; בשנת 1991 קיבל את מסדר ט. ג. מסריק (T. G. Masaryk), ובשנת 2003 את מסדר הצלב הכפול הלבן מדרגה ראשונה. בערוב ימיו תרם לסלובקיה 48 יצירות, המהוות את הבסיס למרכז קולומן סוקול בליפטובסקי מיקולאש.