אגרטל סאצומה יפני בעיטור קאנון וראקאנים

על היצירה

אגרטל יפני מסוג סאצומה בסגנון הייצוא קיוטו-סאצומה (ביפנית Kyō-Satsuma), המתוארך בקירוב לשנים 1920 – 1950, כלומר לתקופת טאישו (Taishō) המאוחרת ולתקופת שווה (Shōwa) המוקדמת. הגוף הביצי, בעל הצוואר הקצר, השפה המוזהבת הנפתחת החוצה וטבעת הבסיס הנמוכה, עשוי קרמיקת חרס בצריפה נמוכה (tōki), לא פורצלן. את החרס בגוון הקרם מכסה זיגוג בעל סדקים עדינים (קרקלה) — רשת הסדקים הזעירים היא מכוונת ונמנית עם סימני ההיכר האופייניים של קרמיקת סאצומה. העיטור מבוצע באמאיל רב-גוני בטכניקת התבליט מוריאגה (moriage) ומשלים אותו זיהוב עשיר, השחוק באופן טבעי פה ושם על שפת הצוואר.

המוטיב המרכזי הוא הבודהיסטווה קאנון (Kannon), היא אוולוקיטשווארה, בליווי ראקאנים — ארהאטים, תלמידיו הנאורים של הבודהה — עם הילות מוזהבות; את אחד מהם, הראקאן הידוע כהנדאקה סונג'ה (Handaka Sonja), מלווה דרקון. את הרקע יוצרים הרים מסוג פוג'י, ואת הצוואר והבסיס עוטרות בורדורות ברוקד על רקע קובלט (gosu blue) ושחור. בתחתית מצוי סימן בית מלאכה בן שלושה תווים, כתוב במכחול, 鐘美堂 (Shōbidō) — מדובר בסימן סטודיו (dōgō), לא בחתימת הצייר. האגרטל נרכש לאוסף מאספן פרטי מסלובקיה.